לדלג לתוכן

אי-פוריות נשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אי-פוריות נשית
תחום גינקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 274143 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D007247
סיווגים
ICD-10 N97.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 GA31 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אי-פוריות נשית הוא נושא המתייחס לעקרות בנשים. אי-פוריות נשית משפיע על כ-48 מיליון נשים[1] מכל העולם, עם השכיחות הגבוהה ביותר של בעיות פוריות בקרב נשים בדרום אסיה, אפריקה שמדרום לסהרה, ומזרח אירופה.[1] אי-פוריות נגרמת ומושפעת מגורמים רבים, כולל תזונה, מחלות, מומים נוספים של הרחם ועוד. כמו כן, תופעת אי הפוריות נתונה בתוך הקשרים חברתיים ותרבותיים שונים, המשתנים מחברה לחברה, ומתקופת זמן אחת לאחרת.

הגדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה של אי-פוריות נשית מורכבת משום שההגדרה תלויה במאפיינים חברתיים ופיזיים אשר עשויים להשתנות על ידי תרבויות ומצבים שונים. הגדרה קלינית של אי-פוריות על ידי ארגון הבריאות העולמי היא "מחלה של מערכת הרבייה שמוגדרת על ידי כשל להשיג הריון קליני לאחר 12 חודשים או יותר של יחסי מין קבועים ולא מוגנים".[2]על פי הארגון, בעיות פוריות יכולות להיות מתוארות כחוסר היכולת להיכנס להריון, לשמור על ההריון, או לשאת היריון עד להולדת תינוק חי.

אי- פוריות יכולה להיות מופרדת לשני תתי סוגים, אי-פוריות ראשונית ואי-פוריות משנית. אי-פוריות ראשונית מתייחס לחוסר יכולת להוביל תהליך הריון ולידה מלא הכולל הולדת תינוק חי, כאשר לא הייתה לידה קודמת.[2][3] אי-פוריות משנית מתייחס לחוסר היכולת להרות או ללדת כאשר היה ההריון או לידה לתינוק חי קודם לכן בחיי האישה.[3][2]

שכיחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-פוריות נשית משתנה מאוד סביב אזורים שונים בעולם. ב-2010, הייתה הערכה שבמשך 20 השנים שעברו עד 2010 מספר הזוגות הלא פוריים בעולם עמד על 48.5 מיליון.[1] לשנת 2010 המדינות עם שיעור הנמוך ביותר של אי-פוריות בקרב נשים היו מדינות דרום אמריקה, פרו, אקוודור ובוליביה, כמו גם פולין, קניה, קוריאה הדרומית.[1] מדינות עם השיעור הגבוה ביותר כללו את המדינות באזורים מזרח אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, אוקיאניה, אפריקה שמדרום לסהרה.[1] השכיחות של פוריות ראשונית גדלה מאז 1990, אבל פוריות משנית פחתה בסך הכל.

סיבות וגורמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבות או גורמים של אי-פוריות בקרב נשים בבסיסם יכולים להיות מסווגים להאם הם נרכשים או גנטיים, או בהסתכלות לפי מיקום בגוף. למרות החלוקה לנרכש או גנטי, אי-פוריות בקרב נשים הוא בדרך כלל, פחות או יותר, שילוב של גנטיקה והסביבה. כמו כן, הנוכחות של כל אחד מגורמי הסיכון של אי-פריון בנשים (כגון עישון, המוזכר בהמשך) לא בהכרח גורם לאי-פוריות, וגם אם אישה היא בהחלט עקרה, חוסר היכולת להוליד ילדים לא יכול להיות מואשם בצורה מוחלטת על גורם סיכון ספציפי, אפילו אם גורם הסיכון נוכח (או היה נוכח).

סיבות נרכשות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האגודה האמריקנית למען רפואה העוסקת בפוריות (באנגלית: ASRM- American Society for Reproductive Medicine), גיל, עישון, מחלות מין ועודף משקל או תת-משקל יכולים להשפיע על הפריון.[4]

במובן כללי, גורמים נרכשים כוללים כמעט כל גורם אשר אינו מבוסס על מוטציה גנטית, לרבות חשיפה תוך רחמית לרעלים במהלך התפתחות העובר, אשר עלול להיות מוצג כעקרות שנים רבות מאוחר יותר כמבוגר.

גיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחוז מצטבר וגיל ממוצע לנשים שחוו קושי בכניסה להריון (subfertility), עקרות (Sterility), מחזור לא סדיר(Cycle irregularity) וגיל המעבר (menopause).[5]

הפוריות של האישה מושפעת מהגיל שלה. הגיל הממוצע שבו בחורה חווה את המחזור הראשון שלה הוא 12–13 (12.5 שנים בארה " ב,[6] 12.72 בקנדה,[7] 12.9 בבריטניה[8]), אך למרות התחלת המחזור כ-80% מהפעמים התהליך הוא ללא ביוץ בשנה הראשונה, 50% בשנה השלישית ו-10% בשנה השישית.[9] הפוריות של האישה מגיעה לשיאה באמצע שנות ה-20 לחיה, לאחר מכן זה מתחיל לרדת, כאשר בגיל 35 ירידה זו מואצת. עם זאת, הסיכויים של זוג להרות בהצלחה בגיל מתקדם תלוי בגורמים רבים, כגון הבריאות הכללית של אישה, או הפוריות של בן הזוג.

עישון טבק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון טבק מזיק לשחלות. מידת הנזק תלויה בכמות ובמשך הזמן שהאישה מעשנת, או הזמן שהיא חשופה לסביבה מלאת עשן. הגורמים המשפיעים על השלחות הם הניקוטין וכימיקלים אחרים הנמצאים בסיגריות. חומרים אלו משבשים את היכולת של הגוף ליצור אסטרוגן, שאחראי בין היתר על וויסות תהליך הבשלת הביציות ועל הביוץ עצמו. כמו כן, עישון סיגריות מפריע לתנועת הביצית המופרת בשחלה, ליכולת של רירית הרחם לקלוט את העובר ולהתפתחות כלי הדם ברחם.[10] חלק מהנזקים הם בלתי הפיכים, אבל הפסקה בעישון יכולה למנוע הידרדרות נזק נוסף.[11][12] נתונים נוספים מראים על כך שלמעשנים סיכוי גבוה ב-60% להיות עקרים מאשר לא מעשנים,[13] בנוסף עישון מפחית את הסיכויי ללידה מוצלחת בהפריה חוץ גופית ב-34% ומעלה את הסיכון של הפלה ב-30%,[13] מה גם, שנשים המעשנות צפויות לחוות את תסמיני גיל המעבר מוקדם יותר בקירוב של 1–4 שנים.[14]

מחלות מין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות מין הן אחד מהגורמים המובילים של בעיות פוריות. אצל נשים, מחלות המועברות דרך מגע מיני עלולות לפגוע בנרתיק, בצוואר הרחם בחצוצרות ואף בשחלות, ובכך מורידות את הסיכויים להיכנס להריון ולעבור תהליך לידה תקין ומלא. לעיתים המחלות לא מציגות תסמינים נראים לעין, מה שמונע מאחוז מסוים של נשים לחפש טיפול מתאים בזמן כדי למנוע ירידה בפוריות.[11]

משקל גוף והפרעות אכילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתים עשרה אחוז של כל מקרי העקרות בנשים הם תוצאה של אישה או בתת משקל או בעודף משקל. תאי שומן מייצרים אסטרוגן[15] ביחד עם האיברים הראשיים שעושים זאת, איברי המין. כאשר יש יותר מדי שומן בגוף נוצר ייצור של יותר מדי אסטרוגן, הגוף מתחיל להגיב בדומה ללקיחת גלולות נגד הריון, ובכך מגביל את הסיכויים להיכנס להריון.[11] מהצד השני, גם קצת שומן גוף גורם לבעיות בפוריות בכך שהגוף לא מייצר מספיק אסטרוגן, וזה בתורו מפריע לתהליך של המחזור החודשי.[11] תזונה נכונה בתחילת החיים היא גם גורם מרכזי עבור פוריות בגיל מאוחר יותר.[16]

כימותרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי- פריון מכימותרפיה נראה קשור משנית לעובדה שבמהלך הטיפול הכימותרפי האישה חווה שינויים הורמונליים ושינויים פיזיים. השינויים הללו באים לידי ביטוי בכך שהאישה מאבדת ביציות שלא עברו תהליך התפתחות ורמות ההורמונים שלה יורדות.[16] כך לדוגמה, לאחר 3 סבבים של טיפולים כימותרפיים נראית ירידה בכמות הביציות בשחלות האישה, והחל מהטיפול הרביעי רמת ההורמון המעודד הבשלת ביציות מגיע לאותה רמה של נשים בגיל הבלות.[17]

כדי למנוע מצב שבו טיפול כימותרפי מוביל לעקרות בהמשך חיי האישה, ישנן נשים שבוחרות בין מספר שיטות של שימור פוריות לפני כימותרפיה, ביניהן הקפאה קירוגנית של רקמת השחלה, של ביציות או תאים מופרים.[17]

גורמים נרכשים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ניתוח. רקמת צלקת במרווחים של קרום הצפק לאחר ניתוח היא גורם מוביל לעקרות נרכשת.[18] ניתוח סטטיסטי ששילב מספר מחקרים בשנת 2012 הראה שיש קשר קטן בין שימוש בטכניקות ניתוח שממעטות בפלישה לגוף עם אמצעים כירוגיים, לבין כמות רקמות הצלקת שנוצרות והחומרה שלהן לאחר מכן.[18]
  • סוכרת מסוג 1. נשים עם סוכרת מסוג 1 נמצאות בסיכון גבוה יותר לבעיות פוריות. כך לדוגמה, נשים עם סוכרת הראו תסמינים של התחלת מחזור בגיל מאוחר יותר, אי סדירות בהופעת המחזור, בעיות בתהליך ההריון ואף הופעת תסמיני גיל הבלות מוקדם יותר.[19]
  • צליאק. תופעות הלא קשורות למערכת העיכול הנלוות לצליאק עלולות לכלול בעיות בפוריות. תופעות המוכרות לחולות צליאק אשר סובלות מאי-פריון יכולות להיות: התחלת המחזור בגיל מאוחר יותר, הפסקת הוסת, תסביכי הריון או לידות לתינוקות עם משקל נמוך. למרות זאת, דיאטה ללא גלוטן מפחיתה את הסיכונים ואת התסמינים.[20][21]
  • מחלות מתקדמות של הכבד או הכליות.
  • קרישיות יתר של הדם.[22][23]
  • עישון קנאביס יוצר הפרעות במערכת האנדו-קניבואידית במוח שפוטנציאלית עללות לפגוע בפוריות.[24]
  • טיפולי רדיותרפיה. טיפולי הקרנות לשחלות גורמים לפגיעה חמורה בפוריות האישה. הכמות הכללית של קרינה הגורמת לעקרות היא: 20.3 גריי בתינוקות, 18.4 גריי עד גיל 10 שנים, 16.5 גריי עד גיל 20 ו-14.3 גריי בגיל 30. לאחר הקרנה של כלל הגוף, התאחות מחודשת של תפקוד אברי המין מתרחשת ב-10-14% מהמקרים.[25][26][25]
  • חשיפה ל-DEHP, חומר מקבוצת הפתאלאטים (אנ') אשר בשימוש בתעשיית הפלסטיק והטיפוח (ומצוי למשל במוצרי קוסמטיקה, מוצרים מפיצי ריח, חומרי ניקוי, צבעים, ציפויים, מוצרי מזון וטקסטיל, דבקים ואריזות) גורמת לירידה באיכות הביציות.[27]

גורמים גנטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הרבה גנים שבהם המוטציה גורמת לאי-פוריות בקרב נשים. כמו כן, ישנם תנאים נוספים המערבים פוריות נשית אשר מאמינים שמקורם הוא בגורם גנטי אבל לא נמצא הגן הספציפי הבודד האחרי על כך, לדוגמה מאייר-רוקיטנסקי-קוסטנר.[28] לבסוף, מספר לא ידוע של מוטציות גנטיות גורמות למצב של תת-פוריות, אשר בנוסף לגורמים אחרים כגון גורמים סביבתיים עשויים להתבטא כמו אי-פוריות.

גורמים על פי מיקום בגוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוטת ההיפותלמוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרשים של איברי הרבייה של האישה

השחלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החצוצרות ואזור הבטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אנדומטריוזיס
  • צלקות לאחר ניתוח באגן.
  • דלקת באגן (בדרך כלל מכלמידיה)[31]
  • חסימה בחצוצרות.[32]
  • תפקוד לקוי של החצוצרות.
  • הריון חוץ רחמי קודם. מחקר עם קבוצות אקראיות שנערך ב-2013 הגיע למסקנה שהסיכויים להיכנס להריון לאחר שנתיים מטיפול עקב הריון חוץ רחמי שחלתי היו 64% לנשים שעברו ניתוח חריג, 67% שעברו טיפול תרופתי ו-70% שעברו טיפול ניתוח שמרני.[33] בהשוואה, האחוז המצטבר לסיכוי לנשים להיכנס להריון מתחת לגיל 40 לאחר שנתיים מההריון הקודם הוא מעל 90%[34]

הרחם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מומים רחמיים.[35]
  • גידולים סרטניים ברחם.
  • תסמונת אשרמן.[36]
  • השרשה לא מוצלחלת של הביצית המופרת לרחם.

בעבר רחם דו-קרני נחשב כגורם לאי-פוריות,[37] אך מחקרים עדכניים לא מראים על קשר כזה.[38]

צוואר הרחם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרתיק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון של חוסר פוריות מתחיל עם בדיקה על היסטוריה הרפואית של המטופלת ביחד עם בדיקה גופנית. רופא המטפל יכול לבקש בדיקות נוספות כגון:

  • בדיקות מעבדה -
    • בדיקות הורמנליטת - לצורך בדיקה של שינויים הרומנליים לאורך תהליך המחזור החודשי.
    • בדיקת הורמון המזרז התפתחות זקיקים שחלתיים ואסטרוגן, לצורך הערכה על מצבור הביציות בשחלות.
    • בדיקת תפקוד בלוטת התריס.[41]
    • בדיקת רמות של פרוגסטרון בחצי השני של תהליך הביוץ למען הוכחת קיומו.
    • הורמון נוגד-מולריאן להערכה של המצבור השחלתי.[42]
  • בדיקות גופניות מקיפות והדמיות -
    • ביופסיה של רירית הרחם, לבדיקת תהליך הביוץ והבטנה של הרחם..
    • לפרוסקופיה, לבדיקת האיברים הפנימיים של אזור האגן.
    • פרטילסקופיה, בדומה ללפרוסקופיה אך בדיקה שמכוונת לבדיקת איברי המין.
    • בדיקת משטח צוואר הרחם (או בדיקת פאפ), לבדיקת זיהומים.
    • בדיקת האגן, לצורך אבחנת מומים או עוויתים או זיהומים.
    • בדיקה ישר לאחר קיום יחסי מין כדי לבדוק בעיות של הישרדות תאי הזרע בצוואר הרחם. (כיום פחות נעשית בגלל היותה בדיקה לא מהימנה).
    • בדיקה רדיולוגית על ידי צילום או אולטרהסאונד, לאיבחון צורת המרווח התוך רחמי ביחד עם צורת החצוצרות.
  • בדיקות גנטיות - ישנן מספר טכניקות לאבחון מוטציות גנטיות הקשורות באי-פוריות האישה[43]

אבחון ראשוני של חוסר פוריות בדר"כ מבוצע על ידי אחות נשים או גניקולוג או מומחה לענייני פוריות. אם טיפולים ראשוניים אינם עוזרים לרוב מתבצעת העברה למרפאת פוריות שם נמצאים בדרך כלל רופאים אשר עברו התמחות באנדוקינולוגיה הקשורה בפוריות האישה והגבר.

מניעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-פוריות באישה ניתן למנוע על ידי מספר התערבויות ממוקדות:

  • שמירה על אורח חיים בריא. יתר פעילות גופנית, צריכה גבוה של קפאין או אלכוהול ועישון מקושרים עם ירידה בפוריות. מצד שני, תזונה מאוזנת ומזינה, עם פירות טריים וירקות, ושמירה על משקל תקין, קושרו עם סיכויים טובים יותר לכניסה להריון.
  • טיפול במניעה של מחלה ידועה או קיימת. זיהוי וטיפול במחלות כרוניות כמו סוכרת ופעילות יתר של בלוטת התימוס מעלים את הסיכויים לפוריות. בנוסף, הימנעות וטיפול במחלות מין ומעקב קבוע אצל רופא נשים יכול לצמצם את הנזק שמחלות אלו עלולות לגרום, בכך להוריד את האחוזים שמחלות אלו יפגעו בפוריות.
  • לא לדחות את ההורות. פוריות לא מפסיקה לחלוטין עד הגעת גיל המעבר אצל נשים אבל, מעבר לגיל 27 היא מתחילה לרדת, כאשר בגיל 35 ירידה זו אף מואצת.[44] נשים עם רקע משפחתי לבעיות פוריות עלולות להיות בסיכון גבוה יותר למצבים מסוימים, לדוגמה הגעה לגיל הבלות מוקדם מהצפוי, כאשר אי דחיית השלב של הפיכה להורים יכולה למנוע מצבים אלו.
  • שימור פוריות: הקפאת ביציות או הקפאת עוברים. אישה יכולה לשמר ביציות או ביציות מופרות על ידי תהליך הוצאת ביציות והקפאתן, או הוצאת ביציות, הפרייתן בזרע, והקפאת עוברים. בשני המקרים התהליך מתנהל באופן חלקי או מלא כתהליך של הפריה חוץ גופית (IVF). התהליך מאפשר לאישה להשתמש בביציות או בעוברים המוקפאים בזמן מאוחר יותר בחייה ובכך להוריד את הסיכויים שלה להיות עקרה.[45]

חברה ותרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיגמה חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיגמה חברתית סביב הנושא של אי-פוריות ניתנת לצפייה בתרבויות שונות סביב העולם ובצורות שונות. לעיתים קרובות, כשהאישה לא מצליחה להרות, האשמה מופנית כלפיה, אפילו אם בקירוב של 50% האשמה היא של הגבר.[46] בנוסף, הרבה חברות נוהגות להעריך נשים רק על האם הן יכולות להוליד לפחות ילד אחד, ונישואים יכולים להיחשב כישלון אם הזוג לא מצליח להרות.[46] מעשה הולדת ילד לעולם יכול להיות מקושר למימוש של הנישואים של הזוג, ולמימוש תפקידם בחברה.[47] נושא זה בא לידי ביטוי כדוגמה ב"חגורת העקרות האפריקאית", איפה שחוסר פוריות הוא נושא שכיח באפריקה. מדינות הנכללות באזור זה הן טנזניה, גבון, אוגנדה וניגריה.[46] במדינות אלו ישנו לחץ עצום על הולדת ילדים וזוג אשר לא מצליח לעשות זאת נחשב כמי שכשל בחובתיו החברתיות.[46][48] סטיגמה סביב עקרות נצפית גם במדינות מוסלמיות כמו מצרים[49] ופקסיטן.[50]

עושר נמדד לעיתים לפי כמות הילדים שאישה הולידה, כמו גם הירושה שהיא תקבל.[47][50] ילדים יכולים להשפיע על הביטחון הכלכלי שיש למשפחה במספר דרכים, לדוגמה, בניגריה וקמרון, דרישות לאדמה מוחלטות לפי מספר הילדים של המשפחה. בנוסף, במדינות השוכנות תחת מדרום לסהרה נשים אף יכולות להיות מנושלות מהירושה אם לא הולידו אף ילד.[50]

ההשפעה של חוסר פוריות עלולה להוביל לבושה חברתית של האישה אשר יכולה להגיע לכל הנשים בכל העולם.[51] כאשר הריון נחשב לנקודה כה חשובה בחיים, ועקרות נחשב למצב לא מקובל חברתית, זה עלול להוביל זוגות או נשים בודדות לחיפוש אחר מרפאים וטיפולים יקרים.[49] הטיפול המועט שיש באזורים מסוימים יכול להוביל נשים לפעולות קיצוניות ואף לא חוקיות למען הולדת ילד.[49][47]

תפקיד הנישואים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים במדינות מסוימות עשויים למצוא אישה אחרת כאשר הראשונה לא הצליחה להוליד ילד, בתקווה שבעובדה שהם שוכבים עם נשים אחרות הם יצליחו להביא ילד משלהם לעולם.[50][49][47] פעולה שכזו יכולה להיות שכיחה בכמה חברות ביניהן, קמרון,[47][50] ניגריה,[47] מוזמביק,[52] מצרים,[52] בוטסואנה,[53] בנגלדש,[50] ביחד עם חלק מהחברות שפוליגמיה יותר נפוצה ומקובלת חברתית.

בתרבויות מסוימות, לדוגמה בניגריה[47] ובבוטסואנה,[53] נשים יכולות לבחור אישה אחרת שהיא מאשרת שתשכב עם בעלה בתקווה שזו תהרה ותוליד ילד.[47] נשים אשר נואשות מאוד לילד אף עשויות להסכים שהגבר יבחר אישה איתה ישכב וגם לקבל אחריות על גידול הילד שיוולד למען הרגשת משויכות חברתית.[53]

נשים אפילו יכולות לשכב עם גברים אחרים בתקווה שיכנסו להריון.[52] פעולה שכזו יכולה להיות כתוצאה מהתייעצות עם מרפא מסורתי, או מסיבה שגבר אחר יהיה "יותר מתאים". בהרבה מקרים, הבעל לא מודע לפרנטר המקיים יחסים עם אשתו ולא יוודע לו האם האישה נכנסה להריון ממנו או לא.[52] המצב הזה אינו מקובל תרבותית בחברה, למרות המקרים האחרים שהוצגו, ועלול לתרום לפער המגדרי שיש לנשים מול גברים ביכולת להוליד ילדים כאשר הניסיונות להיכנס להריון לא צלחו.[49]

נשים וגברים גם יכולים לפנות לגירושים בניסיון למצוא פרטנר איתו הם יוכלו להוליד ילדים. חוסר פוריות בהרבה חברות הוא סיבה לגירושים, ופעולה שדרכה נשים או גברים יכולים להעלות את הסיכויים לתינוק.[53][52][49][47] כאשר אישה היא גרושה, היא יכולה לאבד את הביטחון הכללי שלה שלרוב מגיע עם אדמה, עושר ומשפחה.[53]

התעללות במשפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתח והלחץ הרגשי שמגיע עם עקרות בתוך התא המשפחתי עלול לעיתים להוביל להזנחה והתעללות באישה. ההערכה המבזה של האישה עקב חוסר היכולת שלה להרות בעיני גברים מסוימים מוביל לעיתים לאלימות מילולית או פיזית. כתוצאה מכך, נשים עלולות לחוות טראומה רגשית ואפילו את תסמין האשמת הקורבן. לרוב נשים נתפסות כגורם הבעייתי לחוסר פוריות של הזוג המנסה להרות, גם בעיני הגבר וגם בעיני האישה, מה שמוביל למתח נוסף ואף בושה מול החברה, מה גם שלא תמיד האי-פוריות היא אצל האישה, אלא אצל הגבר.[47][46]

במדינות מסוימות, ההתעללות הפיזית והרגשית המתלווים עם העקרות יכולים פוטנציאלית להוביל לתקיפה, רצח והתאבדות.[54]

השפעות מנטליות ופסיכולוגיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים רבות הסובלות מחוסר פריון מתמודדות עם לחץ נפשי כבד וסטיגמה חברתית מאחורי המצב שלהן, אשר עלול להוביל מצוקה נפשית.[55] נשים הסובלות מאי-פיריון עלולות לחוות גורמי דחק פסיכולוגיים כמו הכחשה, כעס, אבל, אשמה ודיכאון.[56] הרגשות האלה שאותן נשים צריכות להתמודד איתן מועצמות לעיתים מעיני החברה שמבישה אותן על מצבן, עד כדי כך שישנן נשים המגיעות עד התאבדות.[53] ההשלכות מאחורי חוסר היכולת להוליד ילדים נושאות בעיות קשות עבור מצבה הנפשי של אישה עקרה בגלל הלחץ החברתי והאובדן האישי שיש עקב הרצון להיכנס להריון שלא צולח.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אי-פוריות נשית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Mascarenhas M.N.; Flaxman S.R.; Boerma T.; Vanderpoel S.; Stevens G.A. (2012). "National, Regional, and Global Trends in Infertility Prevalence Since 1990: A Systematic Analysis of 277 Health Surveys". PLOS Med. 9 (12): e1001356. doi:10.1371/journal.pmed.1001356.
  2. ^ 1 2 3 World Health Organization 2013. "Health Topics: Infertility". Available http://www.who.int/topics/infertility/en/. Retrieved November 5, 2013.
  3. ^ 1 2 Rutstein, Shea O., and Iqbal H. Shah. "Infecundity, Infertility, and Childlessness in Developing Countries." DHS Comparative Reports No. 9 (2004): 1-57.
  4. ^ http://www.fertilityfaq.org/_pdf/magazine1_v4.pdf
  5. ^ te Velde, E. R. (2002). "The variability of female reproductive ageing". Human Reproduction Update. 8 (2): 141–154. doi:10.1093/humupd/8.2.141. ISSN 1355-4786.
  6. ^ Anderson SE, Dallal GE, Must A (באפריל 2003). "Relative weight and race influence average age at menarche: results from two nationally representative surveys of US girls studied 25 years apart". Pediatrics. 111 (4 Pt 1): 844–50. doi:10.1542/peds.111.4.844. PMID 12671122. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  7. ^ Al-Sahab B, Ardern CI, Hamadeh MJ, Tamim H (2010). "Age at menarche in Canada: results from the National Longitudinal Survey of Children & Youth". BMC Public Health. 10: 736. doi:10.1186/1471-2458-10-736. PMC 3001737. PMID 21110899.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  8. ^ http://vstudentworld.yolasite.com/resources/final_yr/gynae_obs/Hamilton%20Fairley%20Obstetrics%20and%20Gynaecology%20Lecture%20Notes%202%20Ed.pdf
  9. ^ Apter D (בפברואר 1980). "Serum steroids and pituitary hormones in female puberty: a partly longitudinal study". Clinical Endocrinology. 12 (2): 107–20. doi:10.1111/j.1365-2265.1980.tb02125.x. PMID 6249519. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Dechanet C, Anahory T, Mathieu Daude JC, Quantin X, Reyftmann L, Hamamah S, Hedon B, Dechaud H (2011). "Effects of cigarette smoking on reproduction". Hum. Reprod. Update. 17 (1): 76–95. doi:10.1093/humupd/dmq033. PMID 20685716.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  11. ^ 1 2 3 4 FERTILITY FACT > Female Risks By the American Society for Reproductive Medicine (ASRM).
  12. ^ http://dl.dropbox.com/u/8256710/ASRM%20Protect%20Your%20Fertility%20newsletter.pdf
  13. ^ 1 2 Regulated fertility services: a commissioning aid - June 2009, from the Department of Health UK
  14. ^ Practice Committee of American Society for Reproductive Medicine (2008). "Smoking and Infertility". Fertil Steril. 90 (5 Suppl): S254–9. doi:10.1016/j.fertnstert.2008.08.035. PMID 19007641.
  15. ^ "Estrogen production and action". J. Am. Acad. Dermatol. 45 (3 Suppl): S116–24. בספטמבר 2001. doi:10.1067/mjd.2001.117432. PMID 11511861. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 Sloboda, D. M.; Hickey, M.; Hart, R. (2010). "Reproduction in females: the role of the early life environment". Human Reproduction Update. 17 (2): 210–227. doi:10.1093/humupd/dmq048. PMID 20961922.
  17. ^ 1 2 "Pregnancy and assisted reproduction techniques in men and women after cancer treatment". Placenta. 29 (Suppl B): 152–9. באוקטובר 2008. doi:10.1016/j.placenta.2008.07.007. PMID 18790328. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 Ten Broek, R. P. G.; Kok- Krant, N.; Bakkum, E. A.; Bleichrodt, R. P.; Van Goor, H. (2012). "Different surgical techniques to reduce post-operative adhesion formation: A systematic review and meta-analysis". Human Reproduction Update. 19 (1): 12–25. doi:10.1093/humupd/dms032. PMID 22899657.
  19. ^ Codner, E.; Merino, P. M.; Tena-Sempere, M. (2012). "Female reproduction and type 1 diabetes: From mechanisms to clinical findings". Human Reproduction Update. 18 (5): 568–585. doi:10.1093/humupd/dms024.
  20. ^ Lasa, JS; Zubiaurre, I; Soifer, LO (2014). "Risk of infertility in patients with celiac disease: a meta-analysis of observational studies". Arq Gastroenterol (Meta-Analysis. Review). 51 (2): 144–50. doi:10.1590/S0004-28032014000200014. PMID 25003268.
  21. ^ "Celiac disease and reproductive disorders: meta-analysis of epidemiologic associations and potential pathogenic mechanisms". Hum Reprod Update (Meta-Analysis. Review). 20 (4): 582–93. 2014. doi:10.1093/humupd/dmu007. PMID 24619876.
  22. ^ Middeldorp S (2007). "Pregnancy failure and heritable thrombophilia". Semin. Hematol. 44 (2): 93–7. doi:10.1053/j.seminhematol.2007.01.005. PMID 17433901.
  23. ^ "Acquired and inherited thrombophilia: implication in recurrent IVF and embryo transfer failure". Hum. Reprod. 21 (10): 2694–8. 2006. doi:10.1093/humrep/del203. PMID 16835215.
  24. ^ Karasu, T.; Marczylo, T. H.; MacCarrone, M.; Konje, J. C. (2011). "The role of sex steroid hormones, cytokines and the endocannabinoid system in female fertility". Human Reproduction Update. 17 (3): 347–361. doi:10.1093/humupd/dmq058. PMID 21227997.
  25. ^ 1 2 Tichelli André; Rovó Alicia (2013). "Fertility Issues Following Hematopoietic Stem Cell Transplantation". Expert Rev Hematol. 6 (4): 375–388. doi:10.1586/17474086.2013.816507. PMID 23991924.
  26. ^ In turn citing: "Pregnancy outcomes after peripheral blood or bone marrow transplantation: a retrospective survey". Lancet. 358 (9278): 271–276. doi:10.1016/s0140-6736(01)05482-4.
  27. ^ רותם אליזרע, מחקר ישראלי: קרמים, לקים ואיפור עלולים לפגוע בפוריות, באתר ynet, 9 במרץ 2018
  28. ^ "Mayer-Rokitansky-Kuster-Hauser syndrome: recent clinical and genetic findings". Gynecol Endocrinol. 25 (1): 8–11. בינואר 2009. doi:10.1080/09513590802288291. PMID 19165657. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ Female Infertility
  30. ^ "Anovulatory and ovulatory infertility: results with simplified management". Br Med J (Clin Res Ed). 284 (6330): 1681–5. ביוני 1982. doi:10.1136/bmj.284.6330.1681. PMC 1498620. PMID 6805656. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ "Prevalence of Chlamydia trochomatis, Ureaplasma urealyticum and Mycoplasma hominis infections in the unexplained infertile women". Arch. Gynecol. Obstet. 276 (3): 219–23. 2007. doi:10.1007/s00404-006-0279-z. PMID 17160569.
  32. ^ "Tubal occlusion causing infertility due to an excessive inflammatory response in patients with predisposition for keloid formation". Med. Hypotheses. 65 (5): 908–14. 2005. doi:10.1016/j.mehy.2005.03.031. PMID 16005574.
  33. ^ Fernandez, H.; Capmas, P.; Lucot, J. P.; Resch, B.; Panel, P.; Bouyer, J. (2013). "Fertility after ectopic pregnancy: The DEMETER randomized trial". Human Reproduction. 28 (5): 1247–1253. doi:10.1093/humrep/det037. PMID 23482340.
  34. ^ Fertility: assessment and treatment for people with fertility problems.
  35. ^ "Reproductive impact of congenital Müllerian anomalies". Hum. Reprod. 12 (10): 2277–81. 1997. doi:10.1093/humrep/12.10.2277. PMID 9402295.
  36. ^ Magos A (2002). "Hysteroscopic treatment of Asherman's syndrome". Reprod. Biomed. Online. 4 (Suppl 3): 46–51. doi:10.1016/s1472-6483(12)60116-3. PMID 12470565.
  37. ^ "Pregnancy and its outcome in women with malformed uterus". Chin. Med. Sci. J. 17 (4): 242–5. 2002. PMID 12901513.
  38. ^ "Recurrent first trimester pregnancy loss is associated with uterine septum but not with bicornuate uterus". Fertil. Steril. 80 (5): 1212–5. 2003. doi:10.1016/S0015-0282(03)01169-5. PMID 14607577.
  39. ^ "Urinary catheter stent placement for treatment of cervical stenosis". The Australian & New Zealand journal of obstetrics & gynaecology. 47 (5): 406–9. 2007. doi:10.1111/j.1479-828X.2007.00766.x. PMID 17877600.
  40. ^ 1 2 "In-vitro cervical mucus-sperm penetration tests and outcome of infertility treatments in couples with repeatedly negative post-coital tests". Hum. Reprod. 10 (1): 85–90. 1995. doi:10.1093/humrep/10.1.85. PMID 7745077.
  41. ^ "Overt and 'subclinical' hypothyroidism in women". Obstetrical & gynecological survey. 61 (8): 535–42. 2006. doi:10.1097/01.ogx.0000228778.95752.66. PMID 16842634.
  42. ^ Broer, S. L.; Broekmans, F. J. M.; Laven, J. S. E.; Fauser, B. C. J. M. (2014). "Anti-Mullerian hormone: ovarian reserve testing and its potential clinical implications". Human Reproduction Update. 20 (5): 688–701. doi:10.1093/humupd/dmu020. ISSN 1355-4786. PMID 24821925.
  43. ^ Unless otherwise specified in boxes, then reference is: The Evian Annual Reproduction (EVAR) Workshop Group 2010; Fauser, B. C. J. M.; Diedrich, K.; Bouchard, P.; Domínguez, F.; Matzuk, M.; Franks, S.; Hamamah, S.; Simón, C. (2011). "Contemporary genetic technologies and female reproduction". Human Reproduction Update. 17 (6): 829–847. doi:10.1093/humupd/dmr033. PMC 3191938. PMID 21896560.
  44. ^ Hall, Carl T. (30 באפריל 2002). "Study speeds up biological clocks / Fertility rates dip after women hit 27". The San Francisco Chronicle. נבדק ב-2007-11-21. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "Information on Egg Freezing". Egg Freezing. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ 1 2 3 4 5 WHO (2010). "Mother or nothing: the agony of infertility". Bulletin World Health Organization. 88: 881–882. doi:10.2471/BLT.10.011210.
  47. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Araoye, M. O. (2003). "Epidemiology of infertility: social problems of the infertile couples." West African journal of medicine (22;2): 190-196.
  48. ^ Robert J. Leke, Jemimah A. Oduma, Susana Bassol-Mayagoitia, Angela Maria Bacha, and Kenneth M. Grigor.
  49. ^ 1 2 3 4 5 6 Inhorn, M. C. (2003). "Global infertility and the globalization of new reproductive technologies: illustrations from Egypt." Social Science & Medicine (56): 1837 - 1851
  50. ^ 1 2 3 4 5 6 Dyer, S. J. (2012). "The economic impact of infertility on women in developing countries – a systematic review." FVV in ObGyn: 38-45
  51. ^ Whiteford, L. M. (1995). "STIGMA: THE HIDDEN BURDEN OF INFERTILITY." Sot. Sci. Med. (40;1): 27-36
  52. ^ 1 2 3 4 5 Gerrits, T. (1997). "Social and cultural aspects of infertility in Mozambique." Patient Education and Counseling (31): 39-48
  53. ^ 1 2 3 4 5 6 Mogobe, D. K. (2005). "Denying and Preserving Self: Batswana Women's Experiences of Infertility." African Journal of Reproductive Health (9;2): 26-37
  54. ^ Omberlet, W. (2012). "Global access to infertility care in developing countries: a case of human rights, equity and social justice " FVV in ObGyn: 7-16
  55. ^ McQuillian, J., Greil, A.L., White, L., Jacob, M.C. (2003). "Frustrated Fertility: Infertility and Psychological Distress among Women." Journal of Marriage and Family (65;4): 1007-1018
  56. ^ Matthews A. M.; Matthews R. (1986). "Beyond the Mechanics of Infertility: Perspectives on the Social Psychology of Infertility and Involuntary Childlessness". Family Relations. 35 (4): 479–487. doi:10.2307/584507.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אי-פוריות_נשית&oldid=39598189"